לפני שנכנס לתוקף התיקון לחוק הנכים, אנשי כוחות הביטחון שנפגעו במהלך שירותם פנו למשרד הביטחון. זה היה הגורם שדן בתביעות לפי חוק הנכים, לצורך הכרה בנכות. הדברים אמורים לא רק בחיילי צה”ל (קבע וסדיר) אלא גם שוטרים וסוהרים וכיוצא באלה. באפריל 2017 שונה החוק ומרגע זה (בסייגים שונים), חל שינוי. ישנן פגיעות שלא יידונו במשרד הביטחון. מי שפעם היה מקבל הכרה כנכה צה”ל יוכל בנסיבות המקרה להגיש תביעה במסלול האזרחי (במוסד לביטוח לאומי).
מהו השינוי בחוק
לפני שינוי החוק, מבחינת הנפגעים המצב היה פשוט. חייל שנפגע, בין אם פיזית ובין אם נפשית, בזמן השירות, פונה למשרד הביטחון. שם בדקו האם הפונה עומד בקריטריונים לנכות ואם כן, הופנה לוועדה רפואית על מנת לקבוע את אחוזי הנכות, לפי המגבלה הגופנית וכושר התפקוד. מתאריך 27.4.17, יתקיים הבדל בין שתי קבוצות שונות של נפגעים. קבוצה אחת תכלול את אלה שנפגעו במהלך פעילות מבצעית וקבוצה שניה תכלול את אלא שנפגעו בפעילות שאיננה מבצעית. נדגיש כי הדברים אמורים באנשי קבע, לגבי חיילי סדיר לא חל שינוי. כלומר, אם חייל בשירות קבע נפגע למשל בתאונת דרכים בדרך לבסיס, הוא לא יוכל לפנות בעניינו למשרד הביטחון. הגורם המטפל יהיה המוסד לביטוח לאומי.
מה אומר החוק המתוקן לעניין מחלות
חיילי צבא קבע ואנשי כוחות הביטחון שייחלו במחלות קשות, שיוצרות נכות, לא יטופלו במשרד הביטחון. מלבד רשימה קצרה של מחלות, יטופלו אנשי כוחות הביטחון בביטוח לאומי. כלומר, הטיפול יהיה במידה רבה זהה לזה של נפגעי עבודה, אזרחים.
לתבוע את צהל
התפר שבין שירות סדיר לקבע
החוק מכיר בעובדה שחייל עלול לחלות או להיפצע גם בתקופת התפר שבין שירות סדיר לקבע. מכיוון שמשרתי חובה אינם נכללים בחוק החדש, נקבע הדבר הבא. חייל קבע, במשך חצי שנה הראשונה לשירותו ייחשב כחייל סדיר. זאת, לעניין פניה למשרד הביטחון במקרה של פציעה, חבלה או מחלה.
לסיום, נציין כי תביעות שעוסקות בפגיעות מלפני תאריכים המצוינים בחוק, יטופלו לפי החוק בנוסחו הישן.
