איש עסקים עולה על טיסה ומופתע לראות לידו ילדה בת שמונה ללא מלווה. הוא התפעל מההתנהגות הבוגרת והרגועה שלה לאורך השעות הארוכות של הטיסה. בשלב מסוים, היא שלפה מהתיק חוברת ציור וצבעים וציירה להנאתה. כך נמשכה הדרך. בשלב מסוים, פתאום היו “כיסי אוויר” והקברניט הודיע שחייבים לשבת ולהדק חגורות בטיחות. במשך יותר מחצי שעה נמשכו מערבולות האוויר, המטוס “נופל” ומיטלטל, אנשים צעקו ובכו, חלקם התפללו ואפילו איש העסקים ישב רועד מפחד, החזיק בידיות המושב והתפלל שהסיוט ייגמר. פתאום הוא שם לב שהילדה הקטנה – עדיין יושבת בשקט במקומה. את חוברת הצביעה הניחה בכיס המושב, היא ישבה נינוחה ולא נראתה מודאגת. כשהכל נרגע, הוא לא יכל שלא להחמיא לשכנתו הצעירה: “את גיבורה! איך יכולת לשמור על קור רוח ורוגע? בפרט שאת כאן לבד!” הילדה חייכה בביישנות וענתה: “הטייס הוא אבא שלי, הוא הטייס הטוב ביותר בעולם והוא לוקח אותי הביתה”.
כשילד קטן יודע שהוא בידיים של אבא, הוא מרגיש בטוח … כשיהודי זוכר מי נושא אותו על כפיו, האם יש עדיין מקום לדאגה?
תישען אחורה, ותן לאבאלה להטיס את המטוס שלוקח אותך למסע חייך… ביחד איתו…
